הפרת הברית

מקרה השואה שחוו היהודים במאה ה-20 הינו דוגמה קשה מאד. אז שאל עצמו העם היהודי: למה עזבתנו? לאן נעלמה השגחתך? אך לא בדקו באיזו מידה הם קיימו את חלקם בברית. לא כיחידים, שכל אחד דאג אולי לקיים בכוחות עצמו את המקדש והשבת, אלא כעם. היהודי היחיד אינו קיים כישות בפני עצמה, אלא רק כחלק של עם.

מחנה ריכוזבפרק זה נקבעים התנאים שיתקיימו במקרה של הפרת הברית: בהלה, חולי, נפש מיוסרת, גזל פרי האדמה, שבירת הגאווה היהודית, נפילה תחת חרב האויב, הרס היישוב, שממת הארץ, כיבוש, פיזור בעולם, רדיפה ונדידה ללא יעד בארצות העמים האחרים.

אם זה לא מעורר את היהודים לחזור למשימתם, סופם יהיה כיליון, כי זרע אברהם קיים בעולם רק כדי לממש את תפקידו ומכאן נגזר השם "עם נבחר", לא בזכות תואר של יהירות והתנשאות, אלא כסימן על המצח, כמו אות קין. כך נצרבת יהדותו בדי.אן.איי שלו, מבלי שיוכל להתפטר ממנה גם אם ירצה.

מתוך הפרק אני מתרשמת שארץ ישראל נועדה להתקיים כמעין מעבדה שבה "שפני הניסיון", אנחנו, היהודים, מקבלים שטח לפעול ולממש בו את היעוד שלנו. בכל פעם שהעם היהודי גלה מארץ ישראל, הארץ הייתה שממה, וכך אפשר לראות לכל אורך ההיסטוריה. אף עם אחר לא הצליח לשגשג או להפריח כאן יישוב ללא נוכחות יהודית. היחידים שעלולים להביא על ראשם גלות מארצם הם היהודים עצמם. אם בזמננו נגיע למצב שהעולם יגרש אותנו מאדמת ארץ ישראל, כפי שקרה כבר בגלויות קודמות ולפי רמת הפילוג שקיימת בינינו והניכור היהודי של העם לא מפתיע שזה יקרה לנו שוב, לפי התבנית הזאת אף ישות עממית אחרת, לא העם הפלסטיני ולא הירדני ולא כל עם אחר, יוכלו להתיישב כאן ולהקים בזכות עצמם מדינה באדמה שאלוהים עזב אותה, כי במקום שבו היהודים אינם חיים, נעלמת השכינה (משם הפועל "לשכון").